אז מאז שהתחילה כיתה י' אני נאלץ לשבת בשקט (שוב, שנה שנייה ברציפות) ולא להגיב למתרחש סביבי כדיי להרוויח לעצמי אפס בעיות ו-100% התמדה בלימודים ובעיסוקיי, יש פה ערבוביה של השכבה משנה שעברה אז יש כאלה שחושבים שבגלל שכאן הם נחשבים ל"ערסים" ש"צריך לתת להם כבוד", אני לא שם על אף אחד ונשאר עם דם הקרח שלי, רגוע ומחושב, לפני כשבוע העיקרי שבהם ניסה לשלוח ידיים (תימני נמוך, בערך 1.50 מ' עם סרחון של נרגילה או סיגריות מהפה באופן תמידי, שלפי מה שהבנתי מסביב הוא גם לא מתקלח הרבה ובגלל זה חובש כובע כל הזמן והשיער שלו נראה מדובלל כל הזמן), הגבתי ממרום גובהי והעפתי אותו לקיר תוך כדיי שהוא נעצר בשולחן ועושה רעש ש"ידקור" אותי ו"שאין לי מושג עם מי הסתבכתי". אני גם 1/4 תימני אבל המקרה שלו נראה כמו בדיחה גרועה מסרט בורקס.
יש ילד בכיתה שהוא בן של חברה של אמא שלי מהתקופה שעבדה כמורה באשדוד בעשור הקודם, מסתבר שהוא מאז כיתה ז' הילד כאפות של אותו התימני הקטן (למרות שהוא גבוה ורחב מאותו החלאה) ושהוא גם הילד כאפות של השכבה שלו מהיסודי, אני מרחם עליו בגדול, אבל אני לא מראה את זה כי אין אדם שהיה רוצה להיות במצב הזה ולסבול ככה, אני מנסה לעזור לו ולגונן עליו כשאני רואה שאין פוטנציאל שמורה מסביב תראה אותי ותדווח עליי הלאה והנה הלכה לה המשימה שלשמה הגעתי הנה.
היום הגיעו איזה 3 מטומטמים שנראים כמו קריקטורות של "מזרחי המעברות" הבורים והברבריים, גוץ תימני שמדבר כמו אמנון יצחק (בערך בן 17-18 בגובה 1.55 מ' שכנראה נשאר כמה כיתות) שהוא חבר של הנ"ל, בחור גבוה (בערך 1.88-1.92 מ') שחום שנראה כמו מקל ארטיק עם פנים מצולקות ועוד בחור שקצת יותר נמוך ממני אך נראה מבוגר ממני בשנתיים. הם התאספו מסביב לאותו הבחור המסכן וניסו להכות אותו "סתם" כי בא להם, הם הציקו לו גם מילולית ואז התימני ששלח אליי ידיים אמר שהוא הביא אותם לבית הספר כדיי "לטפל בי", כמובן שאף אחד מהם לא זז עד שהתברר להם מה היה ביני לבין אותו חבר שלהם והם חיכו להוראה מהגוץ משום מה, הוא ניסה לתת לחבר שלי כאפה לפנים שנמנעה בזכות צעד מהיר אחורה שעשה, הגוץ התימני (שהוא גם עילג ומסריח, יש לציין) ניסה להקפיץ אותו עם שליחת יד למפשעה שלו עם צליל נשיקה, לאחר שקפץ מזה הוא ניסה להכות אותו שוב, הפעם איבדתי את קור רוחי ותפסתי לו את הזרוע, הוא שאל "מה אתה חושב שאתה עושה??", עניתי לו בפשטות ודי במשפט של קאובוי: "עוצר אותך מלהציק לו", הוא ניסה לשלוח אגרוף, הדפתי, הפלתי אותו על השולחן, קצת אגרופים, ואז כשהוא ראה שהוא לא מצליח לנצח אותי בצורה פיזית הוא שלח יד לכיס והוציא אולר או כלי חד כלשהו ובשניה שלח אותו לתוך כף ידי השמאלית (קרוב לאגודל), ושלף החוצה כשדם התחיל לנזול ממני, אמרתי לו בהלם שזה בכלל קורה לי: "**אנחה קלילה של כאב והלם** הבן זונה הזה דקר אותי", תוך כדיי הוא קם ונמלט מהזירה כשחברים שלו אומרים לי "אוי לא, הוא כבר דקר מישהו בשבוע שעבר בראשון לציון"כאילו שזה מעניין אותי, הם הלכו לשירותים להביא לי נייר טואלט. במהלך כל האירוע שאני מדמם שמרתי על ארשת פנים רגועה ורק לקחתי אוויר כשהפנו ממני את המבט. מפה לשם, כל השכבה יצאה החוצה לשמוע מה ההמולה והתאספו סביבי יושב ומחכה ליהודה המחנך שאמר למישהו למסור לי שהוא בדרכו לכיתה, הוא הביא לי גליל נייר טואלט לנגב איתו את הדם וקצת עזרה ראשונה, וניסה לנהל איתי תחקור כשכולם מסביבי, אמרתי לו שאם הוא רוצה לשמוע את הסיפור אז עדיף שנלך למקום שקט יותר, הוא הסכים והלכנו למשרד המנהל (פעם ראשונה שאני שם מאז שנרשמתי לתיכון הזה).
סיפרתי לו את שארע (וחסכתי את החלק על השבוע שעבר עם התימני ההוא כדיי לראות לאן העסק יתגלגל וגם כי אני מעדיף לא להלשין ולטפל בעיסוקיי/בעיותיי במו ידיי), המנהל של בית הספר עצמו נכנס ותשאל אותי על האירוע, מסרתי עדות ואז הוא בישר לי שהמשטרה בדרך (להפתעתי הרבה). הגיעו שני חוקרים, גבו ממני עדות ומסרו לי שהנער שדקר אותי הוא אדם שלא ייצא ממנו כלום היות והודח מבית הספר שלנו בשנה שעברה והוא מחוסר תעסוקה. זימנו את אבי שעבד קרוב (בבצרון, בד"כ הוא לא עובד בימי שישי) להגיע למשרד ולדבר עם כל הנ"ל, ובתום זה שחררו אותי לביתי.
הלכתי למר"מ באשדוד וחבשו אותי, עכשיו אני נח בבית (אחרי ארוחת צהריים שהעברתי בשווארמיה שלא דרכתי בה מאז כיתה ד' במרכזון שמול המר"ם) וצופה לי ביוטיוב, מי חשב שזה יקרה לי כשהתעוררנו בבוקר. אין מה לעשות זה כבר היסטוריה.
יש ילד בכיתה שהוא בן של חברה של אמא שלי מהתקופה שעבדה כמורה באשדוד בעשור הקודם, מסתבר שהוא מאז כיתה ז' הילד כאפות של אותו התימני הקטן (למרות שהוא גבוה ורחב מאותו החלאה) ושהוא גם הילד כאפות של השכבה שלו מהיסודי, אני מרחם עליו בגדול, אבל אני לא מראה את זה כי אין אדם שהיה רוצה להיות במצב הזה ולסבול ככה, אני מנסה לעזור לו ולגונן עליו כשאני רואה שאין פוטנציאל שמורה מסביב תראה אותי ותדווח עליי הלאה והנה הלכה לה המשימה שלשמה הגעתי הנה.
היום הגיעו איזה 3 מטומטמים שנראים כמו קריקטורות של "מזרחי המעברות" הבורים והברבריים, גוץ תימני שמדבר כמו אמנון יצחק (בערך בן 17-18 בגובה 1.55 מ' שכנראה נשאר כמה כיתות) שהוא חבר של הנ"ל, בחור גבוה (בערך 1.88-1.92 מ') שחום שנראה כמו מקל ארטיק עם פנים מצולקות ועוד בחור שקצת יותר נמוך ממני אך נראה מבוגר ממני בשנתיים. הם התאספו מסביב לאותו הבחור המסכן וניסו להכות אותו "סתם" כי בא להם, הם הציקו לו גם מילולית ואז התימני ששלח אליי ידיים אמר שהוא הביא אותם לבית הספר כדיי "לטפל בי", כמובן שאף אחד מהם לא זז עד שהתברר להם מה היה ביני לבין אותו חבר שלהם והם חיכו להוראה מהגוץ משום מה, הוא ניסה לתת לחבר שלי כאפה לפנים שנמנעה בזכות צעד מהיר אחורה שעשה, הגוץ התימני (שהוא גם עילג ומסריח, יש לציין) ניסה להקפיץ אותו עם שליחת יד למפשעה שלו עם צליל נשיקה, לאחר שקפץ מזה הוא ניסה להכות אותו שוב, הפעם איבדתי את קור רוחי ותפסתי לו את הזרוע, הוא שאל "מה אתה חושב שאתה עושה??", עניתי לו בפשטות ודי במשפט של קאובוי: "עוצר אותך מלהציק לו", הוא ניסה לשלוח אגרוף, הדפתי, הפלתי אותו על השולחן, קצת אגרופים, ואז כשהוא ראה שהוא לא מצליח לנצח אותי בצורה פיזית הוא שלח יד לכיס והוציא אולר או כלי חד כלשהו ובשניה שלח אותו לתוך כף ידי השמאלית (קרוב לאגודל), ושלף החוצה כשדם התחיל לנזול ממני, אמרתי לו בהלם שזה בכלל קורה לי: "**אנחה קלילה של כאב והלם** הבן זונה הזה דקר אותי", תוך כדיי הוא קם ונמלט מהזירה כשחברים שלו אומרים לי "אוי לא, הוא כבר דקר מישהו בשבוע שעבר בראשון לציון"כאילו שזה מעניין אותי, הם הלכו לשירותים להביא לי נייר טואלט. במהלך כל האירוע שאני מדמם שמרתי על ארשת פנים רגועה ורק לקחתי אוויר כשהפנו ממני את המבט. מפה לשם, כל השכבה יצאה החוצה לשמוע מה ההמולה והתאספו סביבי יושב ומחכה ליהודה המחנך שאמר למישהו למסור לי שהוא בדרכו לכיתה, הוא הביא לי גליל נייר טואלט לנגב איתו את הדם וקצת עזרה ראשונה, וניסה לנהל איתי תחקור כשכולם מסביבי, אמרתי לו שאם הוא רוצה לשמוע את הסיפור אז עדיף שנלך למקום שקט יותר, הוא הסכים והלכנו למשרד המנהל (פעם ראשונה שאני שם מאז שנרשמתי לתיכון הזה).
סיפרתי לו את שארע (וחסכתי את החלק על השבוע שעבר עם התימני ההוא כדיי לראות לאן העסק יתגלגל וגם כי אני מעדיף לא להלשין ולטפל בעיסוקיי/בעיותיי במו ידיי), המנהל של בית הספר עצמו נכנס ותשאל אותי על האירוע, מסרתי עדות ואז הוא בישר לי שהמשטרה בדרך (להפתעתי הרבה). הגיעו שני חוקרים, גבו ממני עדות ומסרו לי שהנער שדקר אותי הוא אדם שלא ייצא ממנו כלום היות והודח מבית הספר שלנו בשנה שעברה והוא מחוסר תעסוקה. זימנו את אבי שעבד קרוב (בבצרון, בד"כ הוא לא עובד בימי שישי) להגיע למשרד ולדבר עם כל הנ"ל, ובתום זה שחררו אותי לביתי.
הלכתי למר"מ באשדוד וחבשו אותי, עכשיו אני נח בבית (אחרי ארוחת צהריים שהעברתי בשווארמיה שלא דרכתי בה מאז כיתה ד' במרכזון שמול המר"ם) וצופה לי ביוטיוב, מי חשב שזה יקרה לי כשהתעוררנו בבוקר. אין מה לעשות זה כבר היסטוריה.
