יום שישי, 6 באפריל 2018

בואו אלינו, לאשדוד!

חשוב לי להבהיר שיצא לי לשמוע יותר מדי מערכונים של "טייכר וזרחוביץ'" בעבודה ולאחרונה בחול המועד, וחבל שהם לועגים באופן עדתי לד"ר יחיאל לסרי (המבטא המרוקאי) שללא ספק עולה על שניהם יחד בחזקת 2 בהצלחתו כאדם בוגר לימודי רפואה וראש עיר בישראל (גם אם כזאת שלפעמים ההומור תואם את החיים בה) ומראה (גובה נורמלי ולא של ילדים בני 12 ולוק א-לה סילבסטר סטלון) אל מול בוגרי תקשורת במכללות שבפוקס כלשהו תפסו ג'וב ברדיו. אבל לאור כל אלה קמתי עם המערכוני תשדירים האלה (שלי, לא שלהם) חרוטים בראש:

**תשדיר מס' 1 **

"שלום, כאן הד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, לקראת החג השני אני מתכבד להזמינכם לבקר באשדוד, העיר היחידה בישראל שבה תוכלו לראות ילד בן 4 משחק ב"רולטה רוסית" ביחד עם דודו הבטלן עם אקדח שגנבו מאביו שנרדם שיכור ומיוזע על הספה. ועוד. בואו אלינו לאשדוד, עיר המחר של ישראל, בה תוכלו לחזות בנערה שרק הוציאה רישיון הולכת מכות עם קשיש על מקום חנייה במקום שבו נערך טקס "פרסי אופיר" כמיטב המסורת ולבחון את עצמכם בתחרות הטיפוס על עמודי חשמל השנתית. ועוד."

** תשדיר מס' 2 **
"שוב שלום, כאן שוב הד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, בואו אלינו לאשדוד, עיר עם אזור זמן מיוחד משל עצמה, שבה הרחצה בים מלווה בהימור האם הילד בן ה-3 שנכנס קרוב לשפך הביוב ייצא מהצלילה כמפלצת אלמוגים לאחר שעבר מוטציה וזיכרונו נמחק וירדוף אחר משפחתו, שתפקיר אותו לגורלו, עד לחניון. אולי כן, אולי לא, אולי למה לא? ועוד. ואיך אפשר בלי תחרות הריצה המסורתית תוך כדיי שריקה במשרוקית בפארק המשטרה? בואו לראות אם תוכלו להדיח את צחי דוגמטי שזכה 14 שנים ברציפות מהתואר. אשדוד, בה לכל תושב יש משרוקית, אך יתרה מזאת - לכל משרוקית, יש תושב."

**תשדיר מס' 3 **
"שלום, כאן הד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, מזמין אתכם לקראת המימונה לבקר בטירתו של המדען המטורף של העיר, שמוקפת בחפיר שורץ תנינים ברובע ח', ולחזות במו עיניכם בפלא התשיעי של העולם: מוטציית מופלטה בגובה 11 רגל שצמחה מתחת לאפה של המשטרה. ועוד. בואו להנות מקונצרט "תעצור בצד" של אנסמבל עברייני התנועה של העיר ו-35 נגנים; ולקחת חלק בפסטיבל ה"הישרדות" של העיר על אי תנועה שכוח אל בשכונה חרדית עם שבט קניבלים מאפריקה שיובא ארצה במיוחד לרגל האירוע. ועוד. ההנאה מובטחת! אז נתראה כאן, באשדוד! ועוד."

יום שלישי, 3 באפריל 2018

טוב, זה רשמי מ-2013 עד 2017 לא הייתי "כלבה רודפת מצלמה"

גמלה ההחלטה בלבי לבדוק אלבומים שונים של מקומות בילוי שהעברתי בהם את שנותיי בתואר בירושלים; למרות שאני נוהג להתלבש בצורה מושקעת (אם יורשה לי לומר, ולפעמים אף רשמי), לא הייתי מהרודפים אחרי המצלמה כך שמעבר לתמונות שידעתי שבהן אני מופיע לא מצאתי אחרות חדשות להוסיף לתיקיית "שנות העשרים", יש פה ושם הבלחות שלי בקטנה או פיסות גוף כאלה ואחרות אבל למצוא את עצמי בתמונה שצולמה בעת שהייתי שיכור עם חברים ושפרחה מזכרוני או סתם גלוי כולי למצלמה עוד לא מצאתי. ייתכן שיום אחד יצוץ משהו כזה.