"רעמסס השני נולד בדלתא של הנילוס כפשוט עם. הוא חי כאשר סביו, רעמסס הראשון, מונה על ידי חורמחב חסר הילדים ליורשו. חורמחב כנראה העדיף את רעמסס הראשון על פני אחרים מכיוון שכבר היה סב לנכדים ויכל להעמיד שושלת חדשה. עצם העובדה שרעמסס השני נולד בדלתא, ולאור המראה המאוד לא-טיפוסי שלו (בהשוואה למומיות מצריות אחרות), לצד העובדה ששם אביו הוא "סתי" שמעיד על פולחן האל סת שלא היה נפוץ במצרים העתיקה לאור הזיהוי השלילי של סת עם החיקסוס; ושהוא עצמו קבע את בירתו, פי-רעמסס, על תל חורבתיה של אווריס, ניתן לשער שקרוב לוודאי שהיו לו שורשים גנטיים מהאוכלוסייה החיקסוסית שנשארה בדלתא לאחר הכיבוש שלה בידי השושלת ה-18 וגירוש יתר החיקסוסים בחזרה לכנען, והתבוללה במצרים האתניים. השאלה אם נותרו בימיו ובידיו מסורות למוצא שכזה נשארת ללא מענה, אולם אפשר גם להזכיר את העובדה שבימיו נכנסו אלים ואלות כנעניים-שמיים לפולחן המצרי ושגם בתו הראשונה ושסוסתו האהובה זכו להיקרא על שם אלת המלחמה הכנענית, ענת. [...] בהתחשב בכך שחי עד גיל 90 או 91, ושהאדם הממוצע חי בזמנו עד שנות ה-30 שלו, ייתכן שהתפישה לפיה הפרעה הוא מעין אל נצחי על פני האדמה קיבלה משנה תוקף: אדם שזכה לראות את רעמסס עולה לכס נפטר לאחר זמן מה, בנו זוכה לראות את המשך השלטון של רעמסס ונפטר גם הוא, ונכדו יכל לראות את רעמסס בסוף ימיו. האנשים מתחלפים אך רעמסס נותר על הכס." ~ פרופ' רחלי שלומי-חן, "מבוא לדת מצרים העתיקה", המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ה-12 ביוני, 2016.
